טיפים

חזור לרשימה


אתרי קדושה ומקומות עליה לרגל הינם חלק גדול מהמורשת האדריכלית של הרפובליקה הצ'כית. על אף שהכנסיות הקתוליות, המנזרים, הקפלות ואתרי עליה לרגל הינם המקור של רוב אתרי הקדושה על הטריטוריה הצ'כית, נמצאים כאן מספר לא מבוטל של אתרים יהודיים ושל אתרי הכנסייה האורתודוקסית. ארכיטקטורת אתרי הקודש בארצות הצ'כיות עברה תהליך התפתחות ארוך שנמשך יותר מאלף שנה.

בחרו אתר קודש



רשימה אלפביתית של אתרי קודש ואתרי עלייה לרגל

 
הנצרות הופיעה בארצות הצ'כיות בסוף המאה ה-9 עם הגעתם של המיסיונרים צִירִיל ומֵתודֵיי למורביה הגדולה, ובקבלה רשמית של הנצרות על ידי הדוכס בּוזִ'יבוי ואשתו לודמִילָה. באותה התקופה השליטים בנו את הכנסיות הראשונות. בחלוף הזמן החלו להגיע לצ'כיה ומורביה מסדרי נזירים ראשונים שייסדו בתי-מנזר כמרכזי השכלה ותרבות. פולחן הקדושים היה לביטוי חשוב בפולחן הדתי של הכנסייה הקתולית. הפולחן נפסק לתקופה ארוכה על ידי התנועה ההוסיטית ותקופת ההתעוררות. הפולחן שב, רק אחרי יותר מ-200 שנה, יחד עם החלת הקתוליות מחדש בצ'כיה שמגיעה לשיאה במאה ה-18 כאשר הדת היחידה המוכרת במדינה הינה נצרות קתולית. הפולחן של מריה הקדושה הגיע באותה תקופה לממדים מרשימים והתבטא בבניית אתרי קודש ציבוריים גדולים, הקמת מספר גדול של אומנות הודיה וייסוד מקומות עליה לרגל(עד היום השתמרו יותר מ-300) על כל הטריטוריה של צ'כיה ומורביה. אך הקדוש הנערץ ביותר היה יָאן נֵפּומוק שפסלו הוצב בכל גשר, ובמרכזו של כל כפר. קיימות סיבות רבות לכך שלא כל האתרים נשתמרו עד היום, בין השאר, המלחמות התכופות והשריפות שבמשך מאות שנים הזיקו למדינה, אך הסיבה המרכזית הינה שלטונו של יוסף ה-2 שאסר פולחני עליה לרגל וביטל כנסיות רבות, מנזרים ומוסדות כנסייה אחרים. מהלומה נוספת היוו ארבעים שנות השלטון הקומוניסטי. עקב חוסר עניין ואי-הבנה הוזנחו (לפעמים נהרסו כליל) מאות מבנים של הכנסייה. בימינו מספר רב של אתרי קודש עוברים שיקום ותהלוכות דתיות מסורתיות חוזרות לחיים. אתרי הקדושה החשובים ביותר בעיקר מבחינה היסטורית נרשמו ברשימת המורשת התרבותית והטבעית של אונסק"ו (קוטנה הורה, המרכז ההיסטורי של פראג, גנים של קרומיֵזִ'יז', זֵלֶנָה הורָה). לפרטים נוספים לחצו על "אזורים".
 

אתרים יהודים

היהודים החלו להתיישב בארצות הצ'כיות במאה ה-9 ושמרו על מסורתם במספר רב של מקומות בצ'כיה ומורביה. הנוכחות בת אלף השנה של הקהילה הקטנה, מבחינת גודל האוכלוסייה, אך החזקה מבחינת השיתוף התרבותי לא יכלה שלא להטביע חותם. השתמרו, עד ימינו, גטאות, בתי כנסת, בתי קברות, ספרים, כתבי יד וחפצים אומנותיים, אך מספר רב של מבנים וחפצים נעלמו ללא שריד.

אתרים יהודים נהרסו על ידי קיצונים כבר במסעות הצלב במאות ה-11 וה-12. אתרים נוספים הושמדו אחרי פוגרומים ולאחר סילוק של האוכלוסייה היהודית מהמקום. מהמחצית של המאה ה-19 האוכלוסייה היהודית השיגה מעמד של שלטון עצמי ובוטלה ההפרדה שהייתה קיימת עד אז. הרובעים היהודים נהרסו על מנת לבנותם מחדש. תיעוד למראהו המקורי של הרובע ניתן למצוא בעיר טשֵבִּי'ץ שהשתמר בצורתו המקורית מתקופת ימי הביניים המאוחרים וכולל שני בתי כנסת ובית קברות. מאוחר יותר מספר רב של מבנים יהודים נהרסו על ידי הנאצים, כמו-כן חוסר העניין של השלטון הקומוניסטי גרם להזנחת המבנים שנותרו. בתי הכנסת הראשונים שנבנו בטריטוריה הצ'כית היו ככל הנראה צריפי עץ פשוטים. אחד מהם, שמאוחר יותר הומר לבית מגורים, השתמר וולָאכובו בּזֵ'זִי. מבני העץ הוחלפו בימי הביניים במבני אבן – המבנה הישן ביותר שהשתמר עד ימינו הינו בית הכנסת הישן-חדש בפראג מהמחצית של המאה ה-13. בתי הכנסת ברפובליקה הצ'כית נבנו בתקופות שונות ומכילים סגנונות אדריכליים רבים. בתי כנסת בסגנון גותי ורנסנסי: בית הכנסת פנקס, בית הכנסת הגבוה בפראג, בית הכנסת בדולנִי קואונִיצֶה ובית הכנסת בהולֵשוב. דוגמא לסגנון הבארוק ורוקוקו הינו בית הכנסת בבוסקוביצה. קיימים גם מבנים מתקופת הקלאסיציזם אך המספר הרב ביותר של בתי הכנסת הינו בסגנון פסיאודו-היסטורי, לדוגמא בית הכנסת מַייזֶל בפראג. אף סגנונות אר-נובו, מאורי ופונקציונליסטי השפיעו על בניית בתי הכנסת, אלמנטים קוביסטים לדוגמא ניתן למצוא בבית הכנסת בעיר מילבסקו. בית הכנסת החדש ביותר נבנה בין השנים 1937-1938 בקָאמֵנִיצֶה נָאד לִיפואו.

בימינו ישנם כ-200 בתי כנסת ברפובליקה הצ'כית ומתוכם פעילים רק אחד בברנו ושניים בפראג(בפראג בית הכנסת הישן-חדש והיובִּילֵיינִי)

ב-1908 נוסד בפראג המוזיאון היהודי. (www.jewishmuseum.cz)

בטרזִין פתוחה תערוכה קבועה – בשם "מוזיאון הגטאות". (www.pamatnik-terezin.cz)

Virtual tour:
Josefov - Prague Jewish Town